<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ק"ג — תשובת מהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף סד:</h2>
וששאלתם אם המלמדים יש להם ליתן חצי עישור משכר לימודם. אם שאר פועלים המרויחים בעמלם רגילים ליתן, גם הם יתנו, ואם לאו לא יתנו. ולהקנות חובו לחבירו אין יכול, דהבריאים שאמרו הלואתי לפלוני אין הלואתו לפלוני, ואפילו בקניין אגב קרקע כדמוכח פ' מי [ב"ב קמ"ח ע"ב]. אלא במעמד שלשתן יכול להקנות חוב שחייב ישראל לישראל [שם קמ"ד ע"א], ומעמד שלשתן לא שייך בגוי החייב לישראל כמו שכתב ר"ת [גיטין י"ג ע"ב]. הילכך אין ישראל יכול להקנות לישראל חבירו חוב שהגוי חייב לו אלא כך, מעמידו אצל החייב והערבים ואומר להם תדעו לזה היהודי מה שאתם חייבים לי ואז תפטרו ממני, דהשתא בדיניהם אין לו לראשון עליהם כלום, כי נסתלקו ממנו לגמרי. ולא גרע מהפקר, שאילו היה הראשון יכול להפקירו היה השיני יכול לזכות מן ההפקר, אלא דלא שייך ביה הפקר כי היכי דלא חייל עליה קניין. אבל מ"מ כיון דנסתלקו מן הראשון מצי אמר שיני כאילו מהפקירא קא זכינא. וישראל המלוה מעות לחבירו שיאכילנו ושישקנו בשכר ריוח המעות ויחזיר לו הקרן, זו היא רבית קצוצה [ב"מ ס"ד ע"ב], נשך אוכל, ויוצאה בדיינין. ואתם שלום וכל כנוותכם כנפש נאמן בריתכם מאיר ב"ר ברוך זכרונו לחיי העולם הבא.
